Genetics 72-155
Bioinformatics lab
תאלאסמיה
תלסמיה היא משפחה של מחלות דם
תורשתיות הקשורות בפגיעה בחלבון ההמוגלובין בכדוריות הדם האדומות. מחלות התלסמיה מגוונות בחומרתן, מחריגות קלות מאד בהרכב הדם ועד
לאנמיה (חוסר ברזל) קטלנית. שם המחלה נגזר מהמלה היוונית ל"ים", כיון
שהמחלה תוארה לראשונה בימי קדם באוכלוסיות ששכנו לשפת הים התיכון. ברם, המחלות
מצויות ברחבי אפריקה, אסיה והמזרח התיכון.
חלבון ההמוגלובין מורכב
באדם הבוגר משני חלבונים, המוגלובין-אלפא ו -ביתא. גן אלפא מופיע בשני עותקים בכל
אלל בגנום האנושי, וגן ביתא בעותק אחד. פגיעה בהמוגלובין -אלפא או -ביתא מביאה
למחלת לתלסמיה -אלפא או -ביתא, בהתאמה.
תלסמיה-אלפא נגרמת בד"כ
מחסר באחד מעותקי גן המוגלובין-אלפא או בשניהם. המחסור בחלבון המוגלובין-אלפא פוגם
ביכולת קישור החמצן בחלבון, ולמחסור באספקת החמצן בגוף. חומרת המחלה נקבעת לפי
היקף הפגיעה במוגלובין-אלפא, כלומר מספר העותקים
התקינים של הגן בגנום. חסר בשני העותקים ובשני האללים גורמת למוות עוד בשלב עוברי.
לעומת זאת, רוב המופעים
של תלסמיה-ביתא נגרמות ממוטציות סלף בגן המתאים. כתוצאה
מכך, נפגעת יכולת קישור החמצן של ההמוגלובין. שוב, לפי חומרת הפגיעה בגן נראה
חומרה של המחלה, אלא שבעקבות חוסר בכמות חלבון המוגלובין-ביתא, מצטברים עודפי
המוגלובין-אלפא בכדוריות האדומות וגורם להריסתם. לכן מוטציות חסר ופסק
בהמוגלובין-ביתא גורמות למופעים חמורים של מחלת תלסמיה-ביתא.
מופע מפורסם של מחלת תלסמיה-ביתא היא מחת האנמיה החרמשית (sickle-cell
anemia). המחלה נגרמת
ממוטציית סלף נקודתית בתחילת גן המוגלובין-ביתא. המוטציה גורמת עיוות במבנה
ההמוגלובין הפוגם ביכולת קישור החמצן. כמו כן, העיוות גורם ל"הידבקות"
של מולקולות המוגלובין זו לזו, וגורם לעיוות אופייני בצורת הכדוריות האדומות –
ומכאן שם המחלה. חולים המוזיגוטיים למוטציה סובלים
מאנמיה חמורה וצפויים לאורך חיים של כשלושים שנה בלבד. ברם, נשאים הטרוזיגוטיים אינם סובלים מתופעות אנמיה חמורות, ואף מוגנים במדת מה ממחלת הקדחת (מלריה), עובדה המסבירה אולי את הישרדות
המוטציה באוכלוסייה.
למידע נוסף: